.jpg)
הימים ימי קורונה ואף אחד עוד לא יודע מה זה אומר?
העתיד לבוא יבשר לנו את סוף הסיפור ואיך הוא יראה.
כולנו נעים בין חרדה לאופטימיות.
לרגעים התרחישים השחורים ביותר תופסים מקום של כבוד במוחינו וכדור השלג המתגלגל של מחשבותינו האפלות מגיע למימדים שלא ידענו כמותם ולרגעים כשהאופטימיות משתלטת אנחנו מתמלאים באנרגיות מצליחים להנות מהמצב ואפילו להודות עליו ועל כל מה שהוא מביא עימו.
אף אחד לא באמת יודע מה יהיה והמציאות היחידה שקיימת היא המציאות העכשוית - הכאן ועכשיו.
תודו, כשאתם עוסקים בעבודות הבית (ויש הרבה כאלה לאחרונה), מה המחשבות המתרוצצות במוחיכם?
נכון שכמעט תמיד זה חרטה על מה שהיה (מחשבות על העבר) או דאגה למה שיהיה (מחשבות על העתיד). כמה מכם עוסקים בדיוק ברגע הזה? בכאן ועכשיו? באיזה יופי שאני בריא/ה ויש לי כלים לשטוף? או בגדים ריחניים לקפל וילדים בריאים מתרוצצים סביבי.
וזה לא רק בגלל המגיפה הארורה, ככה חיינו תמיד.
גם בטרם קורונה, גם אז, התבאסנו על מה שהיה, היו בנו תחושות החמצה וחרטה וגם אז דאגנו למה יהיה? ואיך יהיה? ולא היינו כל כך שבעי רצון.
אולי זה יעצבן אתכם ממש אבל יכול להיות שהזמן הזה, זמן קורונה, אתם עוד תתגעגעו אליו כשתחזרו למרוץ של ״הזמן האמיתי״.
ואז תגידו: איזה כיף היה אז...חבל שלא עשינו בו...ולא הספקנו בו...
וחוזר חלילה...וככה מתנהלים חיינו.
בעוד הרגע הזה, הרגע הזה ממש, הוא המציאות היחידה והבלעדית. כל השאר זה המחשבות שלנו.
התודעה, היא שמתעתעת בנו ואותה עלינו לנצח.
עשו עכשיו שיהיה לכם טוב! נצלו כל רגע לעשיית טוב. עבור אחרים, עבור עצמיכם.
ומה הקשר בין הדברים הללו לעולם העבודה והקריירה?
יש את המשפט הזה שאם נעבוד במה שאנחנו אוהבים, לא נצטרך ללכת יותר לעבודה אף פעם... נכון שבימים הישרדותיים כאלה זה נשמע קלישאתי ולא ישים.
אבל כשתהיו במקום הנכון לכם, תצוץ בכן מחדש חדוות העשיה, היא המנוע והמוטיבציה.
אם נעסוק במה שעושה לנו טוב, העבודה לא תרוקן מאיתנו אנרגיות אם כי תמלא בנו אנרגיות.
אנרגיות של עשיה, אנרגיות של נתינה ומשם אנרגיות של שפע. כן, גם שפע כלכלי!
נתקלתי בכל כך הרבה אנשים שהיו בתפקידים משמעותיים, אבל לא הרגישו משמעותיים. באנשים שכל כך רצו משהו אחר אבל החליטו לרצות מישהו אחר. שחלמו והבטיחו לעצמם שיום אחד זה יקרה, אבל המציאות שאבה אותם וזה לא קרה.
הם נשארו במקום, עובדים, ממורמרים ומתוסכלים.
ככה היה נראה הכאן ועכשיו שלהם.
תשאלו את עצמיכם לאיזו עשיה הייתם קמים בשמחה גם אם לא היו משלמים לכם על זה כסף?
מה כיף לכם לעשות? איפה אתם מתמלאים באנרגית החיים, האדרנלין והשמחה?
עכשיו לקראת ליל הסדר, תחת המכה שפקדה אותנו, תעשו סדר בראש. תביאו משהו טוב לחייכם. עכשיו.
אם הבחוץ (שוק העבודה לעניינינו) לא מספק לכם את התשובות כרגע, הביטו קצת פנימה, איזה מתנות אתם יכולים לחלק לעולם ויעשו לכם ולו טוב?
גם אם אתם במרוץ לחפש עבודה מיידית כי נקלעתם למצב ממש הישרדותי, תבטיחו לעצמיכם להשאיר מקום להתבוננות פנימית, לנשימה, לתובנות שיבואו במרווח הזה.
נכון, הימים הם ימי קורונה ואף אחד לא יודע מה זה אומר?
אבל אנחנו כן יודעים מה יש כאן ועכשיו:
יש קורסים חינאמיים, רק עכשיו!
זמן להשקיע במיתוג האישי ובנראות הדיגיטאלית, כי אין כמו דיגיטל עכשיו!
יש אחווה ורעות לעזור, עכשיו יותר מתמיד!
נטוורקינג במיטבו - פניות וחיבורים עכשיו!
העבודה לא שואבת כל חלקה טובה - יש זמן (לרובינו) עכשיו!
מזמינה אתכם לנצח את התודעה, להפחית מחשבות על מה היה או מה יהיה ולעסוק במציאות היחידה שקיימת הלוא היא - הרגע הזה.
החיים, הם לא חזרה גנרלית. אף פעם אין זמן מתאים יותר מעכשיו.