היחסים המורכבים שלי עם AI - סיפור על התנגדות, פחד ולמידה

מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא מאלו שהתנפלו על הכלי הזה כשהוא יצא לאור.

אני המטפלת, המנחה שאנושיות אצלי היא בראש המעלה, מה לי ולו??

ראיתי את היתרונות שלו אבל בעיקר את החסרונות ופיתחתי יחסי אהבה - שנאה שלא לומר סלידה ממנו.

נוצרה ביננו מערכת יחסים סופר מורכבת .

עם הזמן, מיחסים שליליים ביותר, זה הפך להיות קשר אמביוולנטי, לעיתים מתלהב קלות, לעיתים חשדן.

מצד אחד – איזה כיף שיש מישהו שיכול לעשות את כל מה שאני לא אוהבת, לסדר לי מלונות שווים, דילים ומתכונים גמישים לבישול הלא מדויק שלי עם חומרי גלם משונים.

מצד שני – היה הרבה יותר צד שני. והוא צעק – הצילו, סכנה!

ברשימה החלקית ביותר של הצד השני : הצ'ט מחסל יצירתיות, כל ברכות יום ההולדת והפוסטים זהים לכולם.

לא הסתדר לי שהבן שלי לומד למבחן בעברית דקה וחצי. קורא תקציר של "האדונית והרוכל" בעוד אני חרקתי שיניים והצנחתי לו זלזל.

והתמונות המהונדסות שרצות להן ברשת, העלו בי חלחלה.

איפה הבעות הפנים הטבעיות? לאן הלכו הקמטים והסיפורים שמאחוריהם?

המציאות מיטשטשת והאמינות נעלמת.

(אם כי חייבת להודות שהיה נחמד לראות את ביבי וטראמפ מפזזים בתחתונים.)

חוויתי את ה AI כשתלטן ומסוכן שמהווה איום ממשי על האנושות.

ואכן, הפיטורין של רבים מהאנשים לא אחרו להגיע.

עוד גל ועוד גל.

מה יהיה??

בתחילת הדרך, ניסיתי לעשות הכל כדי להתחרות בתשומת הלב של אנשים אליו.

ככל ששוק העבודה הופצץ ב MeetUpים על AI וטכנולוגיות חדשות, אני התעקשתי על מפגשי Meet- Heartים .

קראתי למפגשי קירוב לבבות בארגונים, רתמתי אנשי HR.

שלא נשכח את עצמנו בתוך הדבר הזה.

ובאמת נולד לו מוצר נפלא שמקדם שיח רגשי ככלי ניהולי בסביבת עבודה.

וככה, ככל שהוא נכנס לשוק, אני התנגדתי יותר חזק.

או יותר נכון יותר פחדתי יותר.

שיווק עסקים באמצעות AI 

באחד מהימים, שמתי לב שהקליניקה קצת הידללה, תהליכים שבאו על סיומם ולא היתה כניסה מאסיבית של לקוחות חדשים כמו פעם.

מעולם לא פרסמתי את הקליניקה שלי, מפה לאוזן היה ערוץ השיווק הכי חזק אצלי אצלי מאז הקמת העסק והתחלתי לחשוד במתחרה הלא אנושי שלי שכנראה עושה עבודה לא רעה, במיוחד במדינה מוכת גורל כשלנו.

אנשים מתייעצים איתו, מנהלים איתו מערכת יחסים עד כדי כך שהוא אפילו מפרשן להם חלומות ויודע מה קורה להם בתת מודע.

וואללה יופי.  

אז חשבתי לי, שאולי הגיע הזמן וחיפשתי ייעוץ עסקי לשנת 2026 הבאה עלינו לטובה.

פניתי לחברת ילדות עצמאית כמוני – יעלי קוגן הנפלאה, ובסערה גדולה וסוחפת היא אמרה שמה פתאום ולמה אני צריכה לבזבז כסף על ייעוץ? יש לה קורס שמתחיל ביום שני הקרוב ואני מצטרפת אליו.

כל שאלה ששאלתי אותה היא אמרה לי שהוא עונה במקומה ופצחה בנאום האומה.

וואי וואי, הוא הצליח להשתלט גם עליה, חשבתי לעצמי.

נווו יעלי, המתאהבת הסדרתית, הנוסטלגית, זאת שהולכת לפסטיבלים, מנהלת תיאטרון, אוהבת אנשים כמוני, גם היא נדבקה בנגיף המלאכותי של אחרי הקורונה – נגיף הבינה המלאכותית???

איך לה זה קרה?

ונזהרתי לא להידבק בנגיף.  

שעה של פינג פונג ביננו כשהיא משכנעת אותי להגיע לקורס ואני משכנעת אותה ואת עצמי למה לא.

ליעלי יש יכולת פנומנלית לסחוף אנשים ולי יש יכולת פנומנלית להתנגד.

על כל טיעון שלי, היא הביאה 10 והוכיחה לי שאני הולכת לחסוך לא מעט זמן וכסף.

וחוצמזה, בחיים – אל תהיי צודקת, תהיי חכמה ולכי עם הבינה.

האמת, לא הרגשתי שנותרה לי ברירה. זה היה די טיפשי ועקרוני לא להקשיב לה.

If you can't beat it, join it

וביום שני מצאתי את עצמי בקורס.

ולכעוס כל כך  על AI, זה הגיוני?

המפגש הראשון היה סיוט.

הרבה זמן לא הוצפתי ככה.

גלים של כעס והתנגדות עלו בתוכי.

כעסתי עליו, כעסתי על יעלי ובעיקר כעסתי על עצמי.

איך נקלעתי לסיטואציה הזאת???

כמה דברים יכולתי להספיק בזמן הזה.

זה לגמרי ובניגוד למה שתכננתי עבור עצמי בשנת 2026.

אבל מה לעשות? בעולם שממנו אני באה, לא מפסיקים באמצע.

התחלתי ולכן אסיים.

היחסים שלי ושלו רק הלכו והידרדרו, בכל פעם שנתתי לו משימה, התוצאה היתה עלובה, מתישה ונאלצתי לשרוף זמן יקר על תיקונים והתייחסות לליקוקים שלו.

העבודה איתו לקחה לי יותר זמן מאשר בלעדיו.

אוף כמה ששנאתי אותו.

הוא התיש אותי.

ובשיעורים, מה אומר ומה אגיד?

יעלי מציגה פליקפלקים באוויר שהיא עושה איתו וכולם מריעים.

בום מצגת, טראח תמונה והנה יש לכם מאמר, הופ עוד פוסט , דף נחיתה וצ'יק צ'ק - אתר.

ובתוכי – זעם.

כמה שזה לא הוגן.

כל מה שעמלתי עליו כל השנים, הכתיבה, האתר ובעיקר הידע המצטבר לאורך שנים וההכשרות הרבות ואז יבוא לו איזה פישר קטן מדור האלפא וירים את הכל בקליק.

לא יקרה.

אם אני לא אסתדר עם ה AI, העולם יסתדר בלעדי

בעיקר הבנתי שאין לי ברירה כי אם אני לא אסתדר עם ה AI, העולם יסתדר בלעדי.

שינסתי מאתניים והחלטתי לשנות גישה ולבוא אליו בשיא הסבלנות.

התחלתי לעבוד איתו לאט ובזהירות.

קודם כל הזהרתי אותו שלא יציף אותי. שאנחנו נעבוד כל יום קצת ושחשוב לי שיכיר אותי.

שלא יתערב לי בעבודה ויציף אותי בשאלות. שיחכה להודעה ממני ש"סיימתי" ורק אז שיגיב.

שיקפתי לו הכל – מי אני, מה השפה שלי, שיטת העבודה שלי, הערכים שלי, הרצונות שלי, החלומות והחזון שלי, את הרגלי העבודה שלי, הכלים שלמדתי לאורך שנים, המערכות שאני משתמשת בהן...

ומה אני אגיד , ככל שהשקעתי זמן להיכרות ביננו, הביצועים שלו הפכו להיות טובים יותר.

העברתי לו פידבקים ומשובים ברורים ומושקעים.

והוא פשוט תיגמל אותי בעבודה יותר מדויקת ומהירה.

ואז הבנתי:

הוא בדיוק כמו עובד חדש בארגון.

מה קליטת עובד חדש יכולה ללמד אותנו על הטמעת AI?

כבר שנים שאני מלווה מנהלים.ות בארגונים ומדברת לא מעט על תהליכי קליטה נכונים.

לא נכון לזרוק עובד חדש למים העמוקים והרי ניתן 100 ימי חסד.

אז כמו שאי אפשר לזרוק עובד חדש למים, אי אפשר לזרוק את ה AI למים ולצפות שיביא תוצאות מיידיות.

יש כאן עקומת למידה.

ככל שאחפוף אותו טוב יותר, העבודה שלו תהיה אפקטיבית ומועילה יותר.

כשעובד נקלט לארגון עושים לו היכרות עם כולם, מציגים לו את המבנה הארגוני, את החזון, את הצוות, נהלי עבודה, הוא לומד את המערכות הטכנולוגיות וכו'.

וזה דבר שלוקח זמן.

אמנם כעסתי שאני לא מגיעה לפרויקטים שתכננתי בינואר, אבל למעשה לא פיניתי מספיק זמן ביומן שלי לקליטה שלו.

מנהל.ת טוב.ה יודע.ת שצריך לפנות זמן ב  Schedule  כשמגייסים עובד חדש .

זה לא זבנג וגמרנו ואי אפשר לצפות לביצועים והצלחות כבר ביום הראשון לעבודה.

אז ממש בדקה התשעים ותשע, רגע לפני שהוצאתי ל AI שלי "מכתב שימוע" והכרזתי עליו כ"גיוס שנכשל", נתתי צ'אנס אמיתי.

הגדרתי  Personalize, התחלתי להשקיע בו, לימדתי אותו את העסק שלי ובעיקר פיתחתי אליו סבלנות ואורח רוח.

הוא עדיין לא ברמה אסטרטגית ועדיין לא חבר הנהלה, אבל ללא ספק הוא בדרך להיות עובד מצטיין.

הוא גם זה שעיצב את התמונות לכתבה הזו. לא רע לעובד מתחיל.

ואני מגדלת אותו, משקיעה בו בתקווה שזה ישתלם לי בעתיד.

אני בונה עליו שבזכותו, אוכל באמת לקרב לבבות וליצור כמה שיותר מפגשים אנושיים אולי אפילו בטבע כמו שאני חולמת.

אומרים שמנהל טוב נמדד בהעדרו, אז וואלהה...ימים יגידו,

אולי יום אחד עוד תמצאו אותי בים באמצע יום עבודה כמו יעלי😊