.jpg)
הפעם הייתי רוצה להקדיש את המילים שלי למסרים שעוטפים את המילים ולא למילים עצמן.
לאורך השנים חייתי לא מעט בחו"ל ואני יכולה להבין עד כמה השפה משמעותית על מנת לפתח שיח תיקשורתי.
במיוחד עבור אנשים שהשפה היא כלי עבודה מרכזי עבורם. אנשים אלו מתארים את העדר השפה כמו סוג של נכות.
ואכן למילים יש כוח. אבל לא מספיק כח.
למסרים הלא מילוליים שלנו, יש כח רב יותר!
אני לא אומרת שלא חשוב להתכונן לראיונות עבודה ולשים לב לשפה התקשורתית שלנו במפגשי נטוורקינג ובכל מסר שנרצה להעביר בשוק העבודה. אבל ההכנה היא הרבה מעבר למילים.
איך זה קורה שיש אנשים שמדייקים במילים, אומרים את כל הדברים הנכונים ועדיין לא יתקבלו או לא יצליחו להעביר את המסר שלהם כמו שצריך?
פשוט כי יש אלמנטים הרבה יותר עוצמתיים שמשפיעים על ההתרשמות מאיתנו והם שפת הגוף וטון הדיבור שלנו.
תקשורת, מכל סוג שהיא, פרונטאלית, דיגיטאלית או טלפונית, מורכבת משלושת המרכיבים.
משקל מרכיבי התקשורת במפגש פרונטאלי:
55% מסופח לשפת הגוף, 38% לטון הדיבור ורק 7% למילים עצמן.
משוגע לא?
מכירים את זה שאומרים לכם משהו אבל אתם מרגישים בבטן משהו אחר לגמרי?
מרגיש שהמסר אינו אמין ואינו משכנע.
זה קורה כאשר ההתנהגות שלנו סותרת את המילים ואין הלימה.
לאיזה מהמסרים נאמין? למילים שנאמרו או לתחושה שיצאנו איתה מהפגישה?
תחושת הבטן חזקה יותר מהמילים : "משהו לא יושב/מריח לי טוב" אנחנו נוהגים לומר.
כך גם בהכנה לראיונות עבודה, אל לכם לעסוק רק במילים, בניסיון לתת הסברים על הנסיון או חוסר הנסיון שלכם, בפרויקטים שלקחתם בהם חלק או לא ובהצלחות או כישלונות שהיו לכם לאורך הקריירה. השקיעו במסרים שמעבר למילים.
אני רואה חשיבות רבה באימון לקראת ראיון, בהכנת התשובות.
אבל אני רואה חשיבות גדולה יותר למסר ששפת הגוף תשדר.
ואיפה הקאץ' האמיתי כאן ולמה זה יותר מורכב ממה שנראה?
מכיוון ששפת הגוף החיצונית, היא ביטוי לחוויות הפנימיות שלנו.
הרבה יותר קשה לזייף חוסר בטחון, חוסר אמונה, הסתרה של אינפורמציה או חרדה.
יותר קשה, אבל אפשרי.
אפשר להתאמן על שיפור המסרים הלא מילויים שלנו.
והבשורה העוד יותר טובה היא שאפשר על ידי אימון וליווי נכון, לחזק את הבטחון ולהפחית חרדה.
לא משנה כמה תגידו את הדבר הנכון, כשתצאו מהחדר ההתרשמות תהיה על בסיס החוויה של הראיון.
כנ"ל לגבי מפגשי נטוורקינג, קידום מכירות של העסק שלכם או כל ממשק תקשורתי בין בני אדם.
ובאשר לנושא איתו פתחתי: העדר השפה.
אחד הקשיים הגדולים לאנשי רילוקיישן ואלו שעובדים בסביבת עבודה באנגלית.
כמה פעמים נתקלתם באנשים שעומדים מול במות עם אנגלית קלוקלת אך משדרים בטחון וכאריזמה? לעומת אלו עם האנגלית המצויינת והמדוקדקת אך מרוב שהם חוששים לעשות טעות תחבירית, הם משדרים חוסר בטחון ואינם משכנעים כלל וכלל.
טיפ ממני: שחררו את הנסיון להיות מושלמים ולא לטעות במילה, תעבדו על הבטחון.
בדרך לפגישה או לראיון הבא, התאמנו על העברת מסר של עוצמה ובטחון, תרגלו שפת גוף פתוחה ואמינה, השתמשו בתבונה בטון הדיבור כך שישרת את המסר שתרצו להעביר.
בשוק העבודה כמו בחיים, זה לא רק ה"מה" אלא ה"איך"!!!
אני - מצרפת לכם טדים וחומרי השראה.
אתם - מתאמנים על המסרים שלכם מול המראה.
תרצו שאהיה המראה שלכם, זו גם אופציה:)
תהנו: