סיפור האהבה שלי עם ישראלה

כבר כמה ימים שאת עומדת אצלי במבחן. אני מתבוננת, ממש צופה בך מהצד, עוד לא מתמסרת עד הסוף. מתבוננת על החיים איתך מהבעיות הגדולות שלך ועד הפרטים הקטנים. בוחנת גם את הבעיות בחברה שלך וגם את השירים ברדיו. רוצה אותך או לא רוצה אותך? כנראה שכבר לא תשתני, זאת הכלה אני אומרת לעצמי. רוצה או לא רוצה? אנשייך לא תמיד מאירי פנים, ברכת בוקר טוב רחוקה מפניהם. פעם כעסתי, היום אני קצת מרחמת. כל איש זעוף, כל מעשה איוולת אני מנסה לחמול. אוצרות הטבע שלך נפלאים, חופייך, שקיעותיך מהיפים שיש, וידעתי אחרות...אבל האם זה מספיק? שתסנוורי אותי בשמש החמימה שלך?? שתשוויצי ככה ביופייך? אני צריכה אותך טובה אלי גם בשגרה, גם בימים פחות טובים, אני לא יכולה לחכות כל פעם שנצא לים ונסדר את הכל... לא פעם הרחקת אותי ממך, התרחקתי עד למקומות מושלגים. אבל תמיד נשארת בליבי. הגעגוע אליך היה עז וחורך...כאבתי מגעגועים. אז באתי... ואת, כהרגלך, עם השטויות שלך, מתי כבר תתפכחי? הכוונות שלך כל כך טובות, אבל יוצא לך עקום. אני יודעת שלא לזה התכוונת, אבל זה מה שיוצא ממך... את והאנרגיה הדחוסה שלך, אז לא פלא שפעמיים הלכתי לנשום אויר. אבל מה זה שווה בכל פעם לברוח, רוצה לחיות איתך, בשלום ובשלווה. שלא תאכזבי אותי, את שומעת??? בחרתי בך כבר בפעם השניה, את כל הצהרותי קיבלת, אל תאכזבי אותי ארצי שלי, בחירת ליבי. מחכה לחיים המשותפים שלנו, הפעם בוגרת יותר, סלחנית ומפוכחת. יש לי את כל העולם אבל אין לי ארץ אחרת, בואי נעשה שיהיה לנו טוב❤️🇮🇱