נפרדים מ"טבע"

לפני כמעט 20 שנה בחור צעיר שבמקרה היה גם בעלי שלח קורות חיים לחברת ״טבע״ כפקיד שילוח.

זה היה כשהיינו זוג צעיר ותמים, בעידן ששלחו קו״ח למודעה שהתפרסמה בעיתון.

כך עשה לעוד הרבה הצעות עבודה שהתפרסמו בעיתון ואחת מהן, דווקא לא ״טבע״, הבשילה לידי הצעה קונקרטית ותחילת עבודה.

איפה? בירושלים.

חצי שנה עברה עד שקיבל את הטלפון שהזמין אותו להתראיין ב״טבע״.

אבל הוא כבר עובד, כאמור - בירושלים.

ומי אמר שמודעה ירקרקה המציעה לו עבודה כפקיד יבוא-יצוא עבור חברה שנרדמה בעמידה ולא חזרה אליו חצי שנה, תשנה את חייו ואת העובדה שלא היה לו כל כך טוב בירושלים?

אני זוכרת אותנו בסלון בית הפח השכור במשמר השבעה מדברים אם כדאי ללכת / לא ללכת לראיון.

ממש כמו פרח החרצית הצהוב שהיינו קוטפים בילדות את עלי הכותרת שלו ומהמרים: אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב. ככה זה בערך היה: הולך, לא הולך, הולך, לא הולך.

אז אני וההורמונים שהשתלטו על גופי ההרה לראשונה, החליטו להתערב בגורל ולשכנע ללכת.

לא כי היה לי את הנסיון שיש לי היום, אלא סתם כי לא היה מה להפסיד.

במקרה הגרוע יבזבז שעתיים, במקרה הפחות גרוע יפסיק לנסוע לירושלים ובמקרה הטוב, יהיה לי בעל יותר מאושר.

הוא הודיע שמאחר לעבודה בירושלים והתלבש לקראת הראיון של ההודעה ההיא מלפני חצי שנה לתפקיד פיצפון ב״טבע״ הגדולה.

אף אחד לא סיפר לו, שמאחורי דלפק הראיון יושבת מישהי שלמדה איתו בבית הספר ושהראיון יהיה כמו פגישת מחזור, שבאותו היום בירושלים זה יהיה יומו האחרון לעבודה כי הוא פוטר למרות שהיה מת להתפטר, ובעיקר אף אחד לא סיפר שאם לא היה הולך לראיון אז לא היינו גרים בברצלונה וגם לא בארה״ב ומי יודע אם היה הופך לאיש העולם הגדול שהעביר אותנו מסע חיים המשלב טיולים מופלאים ברחבי הגלובוס.

האיש הזה, שהתראיין לתפקיד פקיד יבוא-יצוא, הפך להיות מטאור והתקדם במעלה הדרגים של ״טבע״, עשה קריירה מופלאה ומגוונת בתפקידי ניהול בכירים ולא משנה אם היה זה ניהול לוקאלי, סחר גלובלי, דיירקטור או סניור, הוא עשה את זה טוב.

הוא ניהל והוביל והיה מנהיג של ממש, הוא כבש בקסמו את הסינים, האירופאים, האמריקאים ואנשי העולם כולו. אבל תמיד נשאר בן אדם שנאמן לעצמו, למרות הפוליטיקה והסחרחורת.

הוא שרד את כל גלי הפיטורין, המשברים והזעזועים של האימפריה.

ועכשיו, אחרי כמעט 20 שנה, הוא החליט מיוזמתו ללכת. בגיל 45, הגיע זמן שינוי.

והוא כבר לא צריך לשלוח קורות חיים!

לא כי כבר אין מודעות בעיתון ולא כי כבר קו״ח זה בגדר שלח לחמך אלא רק בגלל שבזכותו ובזכותו בלבד, ההצעות החלו להגיע אליו.

אז שיהיה בהצלחה לבעלי היקר שמתחיל ביום ראשון עבודה חדשה כמנכ״ל חברה באנגליה!

זה לא תמיד הלך ברגל, זה יותר נכון הלך בטיסות.

הרבה טיסות ופרידות ולפעמים כאבים אבל אני מוקירה על כך, גאה, אוהבת ושמחה על הרגע ההוא שהיינו צעירים והוא החליט להמר ש...״אוהב״, אההה...״הולך״.

והרי לכם כמה מסקנות והמלצות להתנהלות נכונה בשוק העבודה:

• כימיה טובה עם המראיין חשובה כמו בכל תהליך מכירה, בסוף הבחירה של המראיינ/ת היא הרבה פעמים רגשית.

• 5 דקות של שיחת small talk בין שני ישראלים והם מוצאים מכנה משותף. וזה ממש לא חייב לקרות רק אם היו ביחד ב 8200.

• לראיונות עבודה צריך ללכת! גם אם התפקיד המוצע הוא לא בול מה שחיפשתם. תלכו, כי אולי יהיה תפקיד אחר, כי אולי יתפרו לכם תפקיד חדש, תלכו גם אם זה רק כדי להתאמן על איך עושים את זה נכון.

• פיטורין זו הזדמנות חייכם אם רק תנהלו את זה נכון! דלתות אחרות נפתחות וזו ההזדמנות האמיתית שלכם למקפצה בשכר, בסטטוס ובתנאים.

• אף פעם אל תפסיקו להאמין בעצמיכם! הבטחון העצמי שלכם שהוא מצרך מבוקש בתקופה שבין עבודות או כשלא הכי טוב לכם. ואם לכם קשה להיזכר, הקיפו עצמיכם באנשים הנכונים שיזכירו לכם כי אין אחד שלא מעולה במשהו אחד לפחות שאפשר לעשות איתו קריירה!

• תשאירו את האגו בצד, גם אם קידמו את הקולגה ולא אתכם, גם אם אתם מרגישים שחבר לעבודה ״תקע סכין בגב״, תגלו חמלה למרות הקושי והבנה לכך שבסופו של דבר כולם בני אדם שמחפשים להתפרנס ודואגים למחר ולפעמים במשחק הפוליטי אנשים עושים טעויות. ובעיקר תזכרו שהסערה תחלוף. ככה זה בחיים, פעם אתה למטה ופעם למעלה.

• בעידן העבודה החדש אתם ממש לא חייבים לעשות קריירה של 20 שנה. נהפוך הוא, רצוי לגוון. אבל אם הנס כבר קרה, תדאגו לנסח קו״ח כך שמראה את ההתפתחות המקצועית שלכם בתוך החברה בכל 4-5 שנים.

• תדאגו ל״מיתוג האישי״ שלכם גם אם אתם שכירים. ומה זה אומר? אכתוב בקצרה כי זו תורה שלמה: נוכחות ברשתות החברתיות, מעורבות בפורומים מקצועיים, בניית שגרירים ורשת קשרים בתוך ומחוץ לארגון. רק ככה, לא תצטרכו לחפש עבודה והעבודה תחפש אתכם.

• תהיו בני אדם! חלקו ידע באהבה, עשו חיבורים מתוך תשוקה, תישארו נאמנים לערכים שלכם מבית. ואם כבר נגענו בנושא ה״בית״ אז הנה לכם ההמלצה האחרונה:

• תזכרי תמיד שיש אנשים שמחכים לכם בבית, יש ילדים, הורים, חיים. תזכרו שלמרות שהתפקיד בעבודה מגדיר אתכם, הוא רק חלק ממה שמגדיר אתכם. יש עולם ומלואו בחוץ, תעשו גבולות ותשאירו מקום לעצמיכם.