כשהחלטתי בפעם השניה

May 8, 2020

 

"הילדה תהיה בסדר" כך לחשת לי באוזן בזמן שרקדנו ביחד.

אבל לאיזו משתי הבנות שלי התכוונת?

כי שתיהן יבכו בכי תמרורים אם נאמר להן שמתקפלים ועוברים מדינה. שוב.

עד שהתאקלמנו פה בארץ המובטחת, עד ששתיהן השתלבו, עד שהבינו מה זה לדחוף את עצמן, עד שהפסיקו להיות המנומסות שמחכות בתור גם כשלא נשאר מה לחלק, עד שהלכו יחפות, עד שהבינו שחולצה גזורה זה סטייל ולא סימן של דלות, עד שמצאו את החברה הכי טובה, עד שהרגישו שייכות, אוף עד שזה התיישב, עד שהיה להן סוף סוף טוב, אבל טוב באמת.

איזה מסר העברת לי? לאיזה מהשתיים התכוונת אבא כשבאת לי בחלום?

כי הימים, ימים טרופים ואני חסרת מנוחה, לא יודעת אם לקחת את ההצעה הנוספת לרילוקיישן שהונחה על שולחנינו או לא. אפשר גם שלא!

ההצעה הזו שאני יודעת שאי אפשר לסרב לה ובכל זאת יש בי קול קורא לסירוב.

ההצעה הזו שבד בבד תסדר לי את החיים אבל יש סיכוי שהיא תרסק לי אותם באותה מידה.

ההצעה הזו שאני יודעת מנסיון שיש בה כל כך הרבה מכאובים וקשיים ויחד עם זה כל כך הרבה טוב.

טוב לאחדות המשפחתיות, טוב לשקט שלנו, טוב לנפש ולמיינד, טוב כדי לצבור חוויות, לראות עולם, לטייל, טוב להתפתחות האישית וכמובן, איך לא? הכי טוב לכיס.

וואו, כמה חשוב לעשות צעדים מרחיקי לכת, בעיקר בשביל כיס. אבסורד נכון?

גם אם בדרך תאבד את כיס המרה, תחטוף איזה אוטואימונית, אבל הכיס יתמלא.

 "הילדים יהיו מסודרים", מכיר את המשפט הזה אבא?

 מסודרים כלכלית אבל דפוקים בראש? מסודרים בראש אבל שרוטים בלב? מה זה המסודרים הזה?

כי הבית שלי די מסודר והם נראים לי די מסודרים כבר עכשיו.

מה אני עושה אבא ולמה אתה לא כאן לייעץ? זרוק איזה עצם.

אני חסרת מנוחה שמבקשת תשובה ממנוח?

פשוט היית כל כך ממשי בחלום, אז למי מהשתיים התכוונת ?

נותנים לי ואני לא לוקחת? מול הפרצוף שלי, עוד הרפתקאה, דלת הקסמים, אני נכנסת בה או לא?

החלום האמריקאי מתדפק על חלוני ואני מתלבטת.

בינתיים חולמת, חולמת אותך.

אז לאיזו ילדה מהשתיים שלי התכוונת אבא?

אולי לזו שהיתה אז בת ארבע ועכשיו כבר נערה?

איך תמיד אמרנו שעד התיכון שלה ולא עוד. והנה הגיע העוד.

והעוד הזה, קשה לסרב לו. מזכירה לעצמי את ההיא מדג הזהב. עוד ועוד ועוד.

ומה כבר נמכור לה? שתרכוש עוד שפה שכבר יש לה? שאבא ואמא רוצים להגשים עוד חלום על חשבונה? שאנחנו יודעים שזה מחיר כבד בגילה. אבל...תמיד יש אבל.

לא רק היא מתבגרת אבא, גם אמא התבגרה.

היא כבר לא שומעת הכי טוב והגיל כבר ניכר. ואולי זה עשור אחרון?

אני כל כך מתגעגעת אליך ואתה איננו. אבל היא כאן, לידי. אז למה שאכפה על עצמי געגועים?

היא עוד כאן. בינתיים.

שוברת את הראש לאיזו ילדה התכוונת?

ועברנו דירה רק לא מזמן וכתבתי על הקיר במטבח ציטוט של שי עגנון "ודומה היה שהארץ שהלכתי עליה והרחובות שהלכתי בהם וכל העולם כולו, אינם אלא פרוזדור לבית הזה". כי חשבתי שזהו. ננוח סוף סוף.

ואפילו יצאתי לטיול אל תוך עצמי בשנה האחרונה (אגב, היפה מכל מסעותי בעולם) והצהרתי שטוב לי וחשבתי שזהו. עכשיו טוב.

אז למה בכלל אני שוקלת שוב לקום וללכת? וממה שוב אני רוצה לברוח?

לא מבינה את עצמי.

להצעה הראשונה לעבור לברצלונה לקח לי שניה אחת בדיוק לצרוח כבר בטלפון בהתרגשות ענקית

  “I DO”

הפעם, אני צורחת מכאבי בטן. גופי מעורער ומהורהר גם יחד.

והאם אני חייבת להסכים להצעת הנישואין הזו?

תגיד לי אבא, התחתנתי איתו או עם העבודה שלו?

אני כואבת את זה ורוצה את זה גם יחד.

בשבילי? בשבילו?

בעיקר לשתי הבנות אני דואגת אבא, אז למי משתיהן התכוונת?

התקשרתי לאילן בבוקר. הוא עדיין פוקד את הקבר שלך, שוטף ושותל בו צמחים, ככה כבר שנים על גבי שנים, כמו בן טוב, יותר מידי טוב.

רציתי לספר לו שבאת לבקר.

ואיך שהיית כל כך מוחשי ונישקת אותי בנשיקות הרטובות שלך וליטפת אותי עם כפות הידיים החמות שלך, והיית קרוב ואמרת לי שהילדה תהיה בסדר.

אני מספרת לו, דומעת ורק אז מבינה. סוף סוף מבינה לאיזו ילדה התכוונת אבא.

הבנתי שהילדה זו אני והתחלתי לארוז. לארוז שוב.

 

Share on Facebook
Please reload

פורסמו לאחרונה:

February 6, 2020

Please reload

חיפוש לפי תגיות:
Please reload

עקבו אחרי:
  • Facebook Basic Square
  • LinkedIn Social Icon

להיות בקשר עם אלה בר צבי 

לשלוח פנייה

להכיר קצת יותר

בלוג אישי

קריאה והשראה

מאמרים מקצועיים

  • Instagram
  • Facebook
  • LinkedIn

נבנה באהבה ע"י פיית העסקים