.jpg)
כשהיינו ילדים בבית גדלנו לתוך עולם שמתחלק לשניים, בית הספר היה מחלק את המקצועות למקצועות ריאליים והומאניים ועם המקצועות התחלקנו גם אנחנו התלמידים.
וכך גדלנו מקוטלגים ל"טיפוס ריאלי" או "טיפוס הומאני".
הדבר המצחיק הוא שהאמנו לזה כל כך שהמשכנו את הקו גם בבגרותינו ולעיתים בהמשך לזה נעשו בחירותינו.
אבל העולם שלנו הוא לא שחור או לבן...זה לא שיש גם אפור, אלא יש הרבה מאד צבעים באמצע😊
המציאות הזו טפחה לנו בפנים עם השנים, כיוון שדווקא אלו שהחזיקו בשני החוטים, התבלבלו להם.
לא הצליחו לחדד מה מוביל אותם יותר, ביקשו להכריע ומשלא הצליחו, הסתובבו עם תחושת בלבול ואף כשלון.
חלקם התקשו להתמיד בכיוון מסויים וביצעו שינויי קריירה שבעבר ניתן היה להסתכל על זה כחוסר מיקוד, חוסר ברצף תעסוקתי והיום מתקבל הרבה יותר בברכה בשוק העבודה.
היום שוק שמקדש שינויים ופחות קביעות, הוא שוק שדווקא יודע לברך טיפוסים מהסוג הזה.
היום כבר מבינים שאדם יכול לאהוב ספרות עברית ובו בזמן להצטיין בפיננסים, יכול להיות דמות טיפולית ויחד עם זאת למכור טכנולוגיות, יכול להיות פקידת בנק שאוהב לעשות מוסיקה, יכול להיות כלכלנן שמתעניינת בבודהיזם או יכול להיות מורה ליוגה וגם להנות ממסחר בשוק ההון.
גם מתמטיקאי דגול יכול לכתוב שירה וגם עובדת סוציאלית עשויה להימשך לניהול השקעות. זה כל היופי! יתרה מכך שהרבה ממקצועות המחר הם דווקא השילוב בין העולמות! כמו שיש אוכל פיוז'ן, יש גם מקצועות פיוז'ן.
אין כל סתירה בדבר! נהפוך הוא...ריבוי כישורים וענין.
כנ"ל לגבי מבנה אישיות של בני אדם, אדם יכול להיות עם תפיסת עולם רחבה ובו בזמן גם חקרנית ועמוקה, או להיות אדם בעל אישיות רכה ומכילה ובו בזמן גם אסרטיבי ולדרוש תפוקות ותוצאות.
המגוון הוא רחב, האפשרויות נפתחות ואיתן גם שוק העבודה המשתנה.
אין סוף לשילובי המקצועות מסטיילינג תרפי, פסיכולוגיה עיצובית, יועץ ארגוני הוליסטי ומה לא...?
אנחנו אנשים מעניינים ומגוונים ויש בנו מכלול של צבעים וצורות, אין שום סבה שנגביל את הכמיהות שלנו, נולדנו להיות בדיוק מי שאנחנו על כל הקשת.
הישארו פתוחים,יצירתיים והרחיבו את הגבולות.
מצרפת לכם טד נפלא בנושא לקבל קצת השראה: