על הפחד מכישלון

רבית האנשים שעוברים תהליך ייעוץ לקריירה מעידים על חסם רגשי המונע מהם ללכת אחרי החלום, החזון.

מרביתם חוששים מכישלון.

"עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה"

הכצעקתה???

כישלון מפואר? הרי מדובר בקטסטרופה משתקת...

אז מה זה בעצם כישלון ומדוע הוא מבעיט כל כך הרבה אנשים?

איני רואה כישלון כביטוי לאי הצלחה אם כי לעשיה. מי שלא עושה, לא טועה! כישלון למעשה הוא הדרך להצלחה.

אז מה ההבדל בין כישלון להצלחה?

אין הבדל!

מדובר בצמד מילים השזורות זה בזה.

הדרך להצלחה רצופה בכישלונות רבים.

באחד מהימים לקחתי את ילדיי להחלקה על הקרח בבריאן פארק במנהטן. ישבתי וצפיתי במתרחש על המגרש.

היה זה יום חורפי, באווירת קריסטמס וקיבלתי מתנה פשוט להתבונן.

ומכיוון שהכרטיס היה ללא הגבלת זמן, אפשר לומר שעשיתי "תזה" בנושא.

יכולתי להבחין שמי שחושש ליפול, נשאר צמוד לגדר, בתנועה מצומצמת ביותר גם אחרי שעה ושעתיים. או האנשים שלא הרשו לעצמם ליפול. (חששו מפציעות ובמקרה של פגיעה פיזית יכולתי להבין אותם😊

מנגד, היו אלה שנפלו, שהחליקו על המגרש, בנפילות מביכות, ממש התרסקויות ופעם אחר פעם, קמו על הרגליים והמשיכו.

אלו האנשים שאחרי שעה, אחרי שעתיים כבר אפשר היה לראות שמרחב התנועה שלהם גדל, הם נהנים מהגלישה, צוברים בטחון ואף מעזים לעשות תרגילים מעוררי התפעמות.

כל כך הודתי לרגע הזה, שהיה מבחינתי "מיקרו קוסמוס" לתהליכים רגשיים של אנשים.

אם תשזרו הצלחה בכישלון, אפשר יהיה להכיל אותו ביתר קלות.

תומס אדיסון ממציא הנורה נכשל אינספור פעמים לפני שנדחף לגילוי הגאוניות שהייתה חבויה במוחו. הוא למעשה נכשל עם 5,000 חומרים אחרים ונסיונות. בכל פעם כזו, לא התייאש וענה : "פשוט פשוט פסלתי 5,000 אפשרויות, כל נסיון שגוי שנזנח, הוא צעד נוסף קדימה".

ומה היה קורה אם תומס אדיסון לא היה בעל כושר התמדה ונחישות של אדם מצליח והיה מוותר ונשבר באמצע?

לממציא נורת הלהט, היה שם אחר!

זה בדיוק כמו "נחום תקום" , כך צריכה להיות ההתנהלות שלנו לעבר ההצלחה.

והנה קישור לסרטון על כשלונות מאאאד מפורסמים:

https://www.youtube.com/watch?v=XF4p32tdIJU

אם הייתם יודעים שההצלחה היא מעבר לכישלון ואף תלויה בו, איזה כישלון ולו החמור ביותר היתם מוכנים להכיל בדרך להצלחה שלכם?