top of page
  • Ela Bar Zvi

סיפורים מהאשראם - צפון קרוליינה


פרק א'.

לא...לא התחרפנתי:) אפשר לומר שזו פעם ראשונה שלי. לא מחשיבה את הטיול של גיל 20 להודו, לא באמת התחברתי, לא באמת הייתי באשראם. עשיתי בכאילו שם ברישיקש. מה כבר הבנתי אז? את הפוסט על חוויות האשראם אחלק לשניים, להלן פרק א': סוף ספטמבר, שלב היישום הגיע. המחשבות רצות. ליוש נסעה ומיד תמונות של משפחה עוטפת, חובקת אותה מכל עבר. ואני נותרתי לטפל בעצמי, לשחרר כל מה שעיכב, לשלח את נקיפות המצפון לאי שם, צריכה מרגוע וצריכה ללמוד לנשום, סדיר. כבר שנה שאני מדברת על ריטריט, בטבע, שילמדו אותי אחת ולתמיד את תורת האושר. כבר שנה של תירוצים וזה לא קורה...והנה שנה חדשה הגיחה וחברה הצליחה לגרות אותי שאני לא רצינית אם אני לא באה...אני?? לא רצינית?? אני אראה לה מה זה לא רצינית ואופס, נרשמתי! ואז אני קולטת, "שומו שמיים" זה נופל בדיוק, אבל בדיוק בסופ"ש שליוש נכנסת לבית בתל מונד. ונכון שסבתות, דודות,שכנות וכולם סביבה. אבל לא אהיה שותפה? לא אנהל את זה מרחוק? ואם לא תהיה קליטה בחור של האשראם הזה??? מה לי ולו בכלל?? חושבת לבטל, לא מבינה את עצמי. ושוב חוזר הניגון ושוב נקיפות מצפון ושוב מתייסרת. ואומרת לעצמי, רגע, אולי בגלל זה...ודווקא בגלל זה! את נוסעת, את משחררת, את מתנתקת ואת סומכת! כבר שנה שממלמלת לעצמי: "Trust the process" נו? אז קדימה. תסמכי. תוך יומיים אני על מטוס לצפון קרוליינה. בשדה, רגע לפני ההתנתקות, מקבלת תמונות של אהבה מהבית שלי שם, שהתפנה מדיירים ומתמלא בליוש ואימוש שלי. על הקיר במטבח כבר מתנוססות מילים ואיורים חדשים שלה ואני חושבת איזו מתנה גדולה נתתי לשתיהן, כמה שתיהן מאושרות וכמה הבית ששם מלא בכל טוב. ואני...אני יכולה ללכת, למלא את הבית של הנשמה והנשימה שלי, להתנתק לרגע ו...לסמוך. תודה על תרגול מספר 1 משם.

פרק ב'


אני חשבתי שאני הולכת לניתוק של כמה ימים לצד נזירים בודהיסטים ובעיקר לאכול אורז. במקום זה, קיבלתי אירוח פנסיון מלא מדרגה ראשונה , זה היה האשראם הכי "פיין" שיש! את הריטריט העביר אמריקאי מכופתר, האוכל היה משובח במיוחד (בתמונה המבורגר!!! נכון שהלחמניה מחיטה מלאה וההמבורגר צימחוני...אבל המבורגר??מה נסגר איתכם? כאילו דהה...), מלא אנשים יפים שפשוט יודעים לחיות. הרצאות מרתקות על מהות האושר (כבר תקופה שאני עוסקת בזה, חייבת לומר שזה נתן בוסט גדול מאי פעם להבנה שלי אותו. באמת בצניעות אני קרובה להיות מומחית בעניין. כן כן גם פה מדברים על כמה שהכל הוא פנימי אבל הם מגישים את זה יפה, מרתק ומוחשי ביותר).

אמריקה מראה לי איך בתוך החיים המערביים אפשר לחיות בשלווה ובנועם.

אבל הפוסט לא על שיווק האשראם אם כי על השיעור ממנו!

שכרנו רכב כדי להגיע לחור המדובר, מרחק שעתיים נסיעה מהשדה עמוק עמוק אל תוך הרי צפון קרוליינה.

ביום השני לריטריט,קמות בבוקר שמחות וצוהלות ליוגה מול זריחה ו...הרכב לא מניע...מדובר באשראם שמתפרש על שטח לא קטן, טוב מילא זה אבל איך נגיע לשדה???

הסניף הקרוב ביותר של חברת ההשכרה היה בשדה התעופה ,אז הם הציעו שנבוא עם הגרר לשדה (מרחק שעתיים לכל כיוון) ומשם ניקח רכב חלופי.

בטח! נפסיד יום שלם של ריטריט כדי לטפל ברכב חלופי שיביא אותנו לשדה למחרת.

ולא משנה כמה הסברתי לפקיד שזה משולל כל הגיון, הוא חזר על עצמו כמו תקליט שבור. במקרים האלו, אני כבר מבינה, זה הצד החלש של אמריקה, מקרה אבוד...

אז בין הנשימות, ההרצאות, המדיטציות והיוגה, צריך לטפל ברכב המקולקל. תענוג.

יא אללה...מה כבר ביקשתי??

נסעתי עד ג'האנום לקצת שקט ושלווה והצרות רודפות אותי עד לפה???

לא יקרה!

למדנו לנשום לא?? אז לוקחות נשימה עמוקה לא להסתחרר מהאטימות וללמוד הלכה למעשה איך להחליף מצבר...סתאאאם...ללמוד איך לנהל את הסיטואציה ברוגע אל מול האטימות ושוב - לסמוך!

כבר שעת לילה מאוחרת, הגרר לא הגיע ולנו אין מושג איך לחזור למחרת. אבל בחדר, מתרגלות נשימות:)

המפתח לרכב זרוק בקבלה הנטושה. שני עובדיה "עסוקים" אחד באמצע קומזיץ מנגן ביוקליילי (חי בסרט) השני בסשן מדיטציה אינטנסיבי ביותר (חי בעוד סרט). הגרר אבוד לגמרי מחפש את דרכו בחושך לחור בלי קליטה.

דקה לחצות (ממש לא מגזימה) הגרר מגיע בלי רכב חלופי, אנחנו רצות אליו מקפצות בפיג'אמות, שמחות, מאושרות וגאות בו שהצליח להתמצא ויחד עם זה מרחפת מעלינו שאלה גדולה,איך מגיעות למחרת לשדה התעופה???

למחרת בבוקר בתום היוגה לעבר הזריחה לצד אנשים רבים שבאו לחקור כמונו את מהות האושר, מצאנו טרמפ. הטרמפ הזה מתחיל כמו בדיחה: נהג הודי שגדל באי פיג'י מסיע ניו זילנדית ושתי ישראליות על רקע מוסיקה יפנית...אבל הטרמפ הזה הביא אותנו ליעדינו המבוקש ולבסוף הביתה בשלום.

מעניין פה לגמרי על הפלנטה, רק להרים ת'ראש.

הוקרת תודה על המקום הזה שלימד אותי בתיאוריה אבל גם בפרקטיקה שוב...לנשום ו...לסמוך!

ממליצה על האשראם The Are Of living פחות על חברת ההשכרה:)


9 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page